#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">אבא שאול אומר מטיב ואחר כך מקטיר. </b>מאי עונים רבנן על הלימוד של אבא שאול 'בהיטיבו את הנרות יקטירנה'"	"ש'בהיטיבו את הנרות יקטירנה' הכוונה היא שבזמן הטבת הנרות 'יקטירנה', ולא אח""כ.<br>"	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה לומדים בברייתא מהמילים 'אותו מערב עד בוקר' שכתוב במנורה. 2	א. 'מערב עד בוקר', תן לה מידתה שתהא דולקת והולכת כל הלילה.<br>ב. '<b>אותו</b> מערב עד בוקר', אין לך עבודה שכשרה מערב עד בוקר, אלא זו בלבד [כלומר אין לך עבודת יום כשירה אחר הדלקתן. ודריש הכי: אותו מערב עד בוקר, ולא אחר מערב עד בוקר].	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אבא שאול לא משווה את סדר העבודות בבוקר לשל בין הערבים.	כי בין הערבים כתוב '<b>אותו</b> מערב עד בוקר', לכן הטבת הנרות חייבת להיות אחרונה, אבל בבוקר צריך לעשות כפי משמעות הכתוב שהקטורת אחרונה.	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה תירץ רב פפא על הסתירה מסדר יומא לסדר יומא.	שבשניהם מדובר בשתי נרות אחרונים. כאן רבנן וכאן אבא שאול.<br>כלומר: במשנתינו קטורת קודמת לנרות אליבא דרבנן. ובמשנה הבאה נרות קודמות לקטורת כאבא שאול.	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מקשה הגמ' (ואביי) על תירוץ רב פפא על הסתירה בסדר יומא.	שיש עוד משנה ביומא (בהמשך) 'נכנס להקטיר את הקטורת ולהיטיב את הנרות' - דהיינו כרבנן. רישא וסיפא רבנן ומציעתא אבא שאול. [הרי כל יומא כמשנה אחת]	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע רב פפא מעדיף לתרץ רישא וסיפא כרבנן ומציעתא אבא שאול, ולא לתרץ כאביי 'כאן בשתי נרות כאן בחמש נרות'.	משום שקשה לו לומר שהמשנה הראשונה דיברה על שתי נרות והמשנה השניה על חמש נרות, דלא כסדר.	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ורמי סדר יומא אסדר יומא. מה עונה אביי על קושיית רב פפא בסדר המשניות.	שהמשנה שלנו לא מדברת על יום כיפור, אלא הוראה בעלמא שצריך הכהן להיות עסוק בעבודה כל שבעה. והמשניות הבאות הם שדיברו על סדר העבודה, הראשונה מהם דיברה על חמש והשניה על שתים.	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>מאי טעמא דרבי שמעון איש המצפה.	אמר רב יוחנן משום חד דבי ר' ינאי, כתוב 'ושעיר עיזים אחד <b>לחטאת לה' על עולת התמיד</b> יעשה ונסכו'. שצריך לעשות מעשה חטאת&nbsp;<b>על </b>עולת התמיד, דהיינו פיסוק מתנות.	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>איך מקיימים מעשה חטאת על עולת תמיד.	אחת שהיא שתים כמעשה עולה - בקרן צפונית מזרחית.&nbsp;<div>שתים שהן שתים כמעשה חטאת - בקרן מערבית ובקרן דרומית.</div>	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>למה לא ניתן גם שתים שהן ארבע, וגם ארבע שהן ארבע.	כי לא מצינו דמים שמכפרין וחוזרין ומכפרין [כפרה אחרת].	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. וכי מצינו דמים שחציין חטאת וחציין עולה. </b>מה הקושיא, ומה עונה הגמ'."	שכמו שעושים כאן דמים שחציין עולה וחציין חטאת אף שאינו מצוי, אותו דבר אפשר לעשות דמים שמכפרים וחוזרים ומכפרים.<div>והתשובה שכאן זה רק פיסוק מתנות [ושניהם בקרן אחת, ואין כאן הוכחת מעשה חטאת].</div>	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>למה לא ניתן את הפיסוק מתנות למעלה, כמעשה חטאת."	לא מצינו דמים שחציין למעלה וחציין למטה.	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. וכי מצינו דמים שחציין חטאת וחציין עולה וכו'. </b>מה מקשה הגמ' מאחת למעלה ושבע למטה."	שרואים שיש דמים שאחת למעלה מחציה של כפורת ושבע למטה מחציה של כפורת.	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>מה מתרצת הגמ' על הקושיא מאחת למעלה ושבע למטה."	ששם זה כמצליף, כלומר למעלה ולמטה אינם קשורים לאמצע הכפורת, אלא שאחת יתן למעלה ועוד שבע תחתיה.	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה זה 'כמצליף', ולמי זה דומה.	רב יהודה הראה שזה 'כמנגדנא' כשליח בית דין שלא מכה במקום אחד. [ולשון כמצליף לא נודע לי]	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה.&nbsp;</b>מה קשה מ'הזה ממנו על טהרו של מזבח', ומה הפירוש 'טהרו'.	"הגמ' חשבה שהפירוש 'טהרו' הוא חציו [כמו צהרים: פלגא דיומא], וכיון שמזה שבע הזאות א""א שלא יהיו חלק למעלה וחלק למטה."	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>מה התירוץ על 'הזה ממנו על טהרו של מזבח'.	"רבה בר שילה: שהכוונה היא על גג המזבח, ונקרא 'טהרו' על שם שמפנים את הקטורת ומזה על מקום הגילוי. כמו""ש 'וכעצם השמים לטוהר'."	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>למה עושים לתמיד קודם מעשה עולה, ואח""כ מעשה חטאת."	כי הוא הרי עולה, אז מעשה עולה קודם.	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>למה מזין צפונית מזרחית ומערבית ודרומית, ולא דרומית מזרחית וצפונית ומערבית.&nbsp;	כי עולה טעונה יסוד, ולקרן מזרחית דרומית לא היה יסוד.	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>מנין שעולה טעונה יסוד."	שנאמר 'אל יסוד מזבח העולה'. לזִבְחה של עולה יהא יסוד למטה הימנו.	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>מדוע בצד מזרח ודרום לא היה יסוד.	כי אותה אמה שעליה אמור להיות יסוד לא היתה בחלקו של בנימין, והמזבח בחלקו של בנימין.	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>מדוע מתחילים בקרן מזרחית צפונית ולא בקרן מערבית דרומית."	משום שהצד שבו הכבש הוא כפתח כניסת הבית ומשם צריך להתחיל ולפנות לימין [כמו חטאת שעולה בכבש ופונה לימין] לכן מזה תחילה בקרן - השניה שהיא - מזרחית צפונית, כי בקרן הראשונה שפוגש לא היה יסוד.	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">מחלוקת תמיד ורבי שמעון איש המצפה. </b>מדוע לא נאמר להיפך, שבחטאת [של ראש חדש] נעשה מעשה עולה."	כי כתוב 'על עולת התמיד', מידי דחטאת שדי אעולה.	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>רבי אליעזר בן יעקב היא. </b>מה קשור הנושא לכאן.	"כי זה דומה למה שאמרו שסוגיית יומא היא ר""ש איש המצפה - כיון שראינו שהוא חולק על מסכת תמיד, וגם כאן אנו מעמידין משנה במידות כר""א בן יעקב כיון שראינו שהוא שנה משנה אחרת במסכת מידות. ואין לנו שיטה כזו מצויה בגמרא."	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>רבי אליעזר בן יעקב היא. </b>היכן היא לשכת בית הטלאים.	לפי מסכת תמיד בקרן <b>צפונית</b>&nbsp;מערבית של בית המוקד, ולפי מסכת מידות בקרן&nbsp;<b>דרומית </b>מערבית.	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b><i>רבי אליעזר בן יעקב היא.</i> </b>מה&nbsp;היא לשכת בית הטלאים.	"ששם היו טלאים מבוקרים לתמיד, כמו""ש 'אין פוחתין מששה טלאים מבוקרים'."	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>רבי אליעזר בן יעקב היא. </b>מה&nbsp;היא לשכת החותמות.	"מי שרצה לקנות <span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">נסכים</span> מהקדש היה נותן כסף ומקבל חותמת, והיה כתוב עליהן 'עגל גדי זכר חוטא' והן סימני פר כבש ואיל, ושלש בהמות של מצורע (חטאת אשם ועולה. <i><span style=""background-color: rgb(255, 255, 255);"">שחטאת ואשם של מצורע טעונים נסכים</span></i>), והולך לממונה ונותן החותמת ומקבל מה שקנה. ובלשכה זו היו מונחים החותמות.&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; <span style=""color: rgb(85, 0, 127);""><b>עגז""ח</b></span><br>"	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>רבי אליעזר בן יעקב היא. </b>אלו לשכות היו בבית המוקד לפי מסכת תמיד. ומה הסימן.	"לשכת הטלאים, לשכת החותמות, לשכת בית המוקד, לשכת לחם הפנים.&nbsp;<span style=""color: rgb(0, 0, 255); font-weight: 700; background-color: rgb(255, 255, 224);"">טחב""ל</span>"	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו לשכות היו <u>בבית המוקד</u> לפי מסכת מידות.	"לשכת הטלאים, לשכת לחם הפנים, לשכה שבה גנזו בית חשמונאי אבני מזבח ששיקצום מלכי יון, לשכה שבה יורדים לבית הטבילה.&nbsp; <font color=""#ff5500"">טפוז""ט</font>"	יומא פרק ראשון טו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שהמזבח בנוי בחלקו של בנימין.	'ובין כתיפיו שכן', מתרגמינן 'באחסנתיה יתבני מדבחא'.	יומא פרק ראשון טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>אבא שאול אומר מטיב ואחר כך מקטיר. </b>מהיכן מוכיחים רבנן לחלוק על הלימוד של אבא שאול.	מבין הערבים - שכתוב שם 'ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה - וודאי הכוונה באמצע הטבת הנרות, שהרי הטבת הנרות חייבת להיות אחרונה ביום, שנאמר 'אותו מערב עד בוקר'.	יומא פרק ראשון טו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'עגל גדי זכר חוטא' למה זה מרמז	הן סימני נסכי פר כבש ואיל, ושלש בהמות של מצורע&nbsp;	יומא פרק ראשון טו ב		
